6 כה אמר ה’ על שלוש פשעי עזה ועל ארבע לא אחס עליה כי הוציאו את כולם בשבי למסורם לאדום. (נקמה בכל האויבים!).
7 ושלחתי אש בחומות עזה והיא תאכל את היכליה. (נקמה בכל האויבים!).
8 ואכרתי את יושבי אשדוד ואת האוחז בשרביט באשקלון, ושלחתי את ידי על עקרון, ושארית פלשתים תאבד, נאום ה’ אלהים. (נקמה בכל האויבים!).
9 כה אמר ה’ על שלוש פשעי צור ועל ארבע לא אחסוך עליו כי מסרו את כל השבויים לאדום ולא זכרו את האחווה. (נקמה בכל האויבים!).
10 אשלח אש בחומות צור ואכלתי את היכליו. (נקמה בכל האויבים!).
יא כה אמר ה’ על שלוש פשעי אדום ועל ארבע לא אחסוך עליו כי רדף את אחיו בחרב, דיכא את רגשי הקרבה, השתולל כל הזמן בכעסו ושמר את חמתו תמיד. (ספר עמוס נושא עקבות ברורים של עריכות ותוספות מאוחרות יותר. רוב החוקרים מחשיבים מקומות כאלה כמו הוספות מאוחרות יותר, כמו, למשל, אורקל אדום, שבו מאיים הנביא על העם הזה, הקשור לבני ישראל, בעונשו של יהוה. ).
יב ושלחתי אש על תמן והיא תאכל את היכלי בצור. (נקמה בכל האויבים!).
יג כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פְּשָׁעוֹת שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן, וּבְגַם ארבע, לא אחסוך עליהם, כי כרתו נשים הרות בגלעד להרחיב את גבולם. (סביר להניח שמדובר ברמיזה לאירועים מאוחרים יותר, כאשר במהלך מסע נבוכדנצר, מלך הממלכה הניאו-בבלית, נגד יהודה (בשנת 586) והחורבן של המדינה שלאחר מכן, נהגו האדומים באופן זה ביחס. ליהודה).
14 והדלקתי אש בחומות רבה ואכלתי את היכליה בתוך זעקה ביום המלחמה במערבולת ביום הסערה. (נקמה בכל האויבים!).
15 וילך מלכם בשבי הוא ושריו עמו נאום ה’. (ה’ ה’ «מדבר», למעשה, כמובן, מדבר כוהן היהדות, ש»בוער מכעס» כדי לנקום בכל האויבים).
פרק 2
1 כה אמר ה’ על שלוש פשעי מואב ועל ארבע לא אחסוך עליו כי שרף את עצמות מלך אדום לסיד. (גם יהוה, מבחינת היהדות, יודע את גורל האנשים ועוקב מקרוב אחר התנהגות העמים, כי תכונתו העיקרית היא צדק וצדק, והדרישה העיקרית מבני אדם היא לעשות טוב, לא רע. ה’ יעניש בחומרה עמים שגילו אכזריות ובוגדנות, ולא רק ביחס לישראל, אלא גם ביחסים זה עם זה. בפי הנביא ה’ פוסק דין על אדום, עמון, צור, אך הוא גם מאיים בחומרה. להעניש את מואב).
2 ושלחתי אש על מואב והיא תאכל את היכלי קריות ומואב יתאבד בתוך השבר ברעש בקול שופר. (איומים על המואבים).
3 אשמיד את השופט מקרבו והרגתי את כל שריו עמו, נאום ה’. (איומים על המואבים).
4 כה אמר ה’ על שלוש פשעי יהודה ועל ארבע לא אחסוך עליו כי דחו את תורת ה’ ולא שמרו את משפטיו; (מוזכרים, כנראה, הפשעים והיהודים שפעם התנגדו לכוהני ירושלים).